כבני אדם כולנו מדברים אחד עם השני כל הזמן. זה נראה לנו טבעי ומובן מאליו. אבל מה קורה כאשר יש קושי לדבר או להסביר את עצמנו? י
כדי להבין את המשמעות של קושי בתקשורת, צריך קודם כל להבין מהי תקשורת ומה החשיבות שלה עבורנו כבני אדם. תקשורת היא היכולת להעביר מסר מאחד לשני בצורה מילולית או בלתי מילולית. אנחנו מבקשים את מה שאנחנו צריכים, נענים לעזרתו של מישהו אחר, מספרים על חוויה או משתפים במחשבות, רגשות וחלומות. דמיינו את עצמכם בלי היכולת לספר לחברים הקרובים ביותר או למשפחה שלכם מה עבר עליכם היום או מה הייתם רוצים לעשות מחר. המסרים האלה שאנחנו מעבירים הם שמחברים בינינו כבני אדם. בלי היכולת לתקשר, היינו הופכים לבודדים. משום כך, אנשים עם קשיים בתקשורת, בשפה או בדיבור יחוו גם קושי רגשי או חברתי, כאשר לא יצליחו לבקש את מה שהם צריכים או לשתף את האחר ברצונות ובחוויות. י
אז מי עלול לחוות קשיים בתקשורת הבינאישית? י
:קשיי התקשורת נחלקים לכמה סוגים עיקריים
י קשיים מוטוריים שמקשים על פעולת הדיבור עצמה: בקבוצה זו נכללים מצד אחד אנשים לאחר פגיעת ראש או מבוגרים וילדים עם שיתוק מוחין או מחלות נוירולוגיות, ומצד שני ילדים עם עיכוב התפתחותי בשליטה בשרירי הגוף ו/או הפה (בחוזק השרירים או בתכנון רצף התנועות). יכול להיות עיכוב משמעותי שיבוא לידי ביטוי במקביל גם בהליכה וביציבה וגם ביכולת לשלוט בשרירי הפה והדיבור, ויכולים להיות גם קשיים קלים יותר שיגרמו לשיבושי דיבור בהגה בודד או במספר קטן של הגאים. בכל מקרה, לקבוצה זו יהיה דיבור לא ברור ברמה כזו או אחרת. י
קשיים בשטף הדיבור: בקבוצה זו יהיו אנשים עם גמגום או דיבור חטוף. תארו לכם שיחה עם אדם מגמגם- האם אתם מקשיבים בסבלנות או מחכים שהשיחה תיגמר? האם אתם מצליחים לעקוב אחר הנאמר או מאבדים את הרצף ולא מצליחים באמת להקשיב? האם אתם קוטעים את דבריו או משלימים את דבריו באמצע או שאתם מקשיבים לו עד הסוף? תגובות אלה מהסביבה הן שקובעות האם האדם עם הגמגום יצליח לתקשר עם סביבתו במגוון מצבים או שיתבייש לדבר ויוותר על דברים רבים שרצה להגיד. הגמגום יכול ליצור קושי משמעותי בתקשורת הבין-אישית ומשפיע מאוד על הדרך שבה האדם עם הגמגום תופס את עצמו ומכוון את חייו. י
דיבור חטוף הוא מצב בו אדם מדבר מהר ובולע צלילים בדיבורו. גם אותו קשה להבין וגם הוא עלול לחוות תיסכול כאשר הסביבה מתקשה להבין את דבריו או נמנעת מלדבר איתו, אבל בדרך כלל לאדם עם הדיבור החטוף יש פחות מודעות לקשייו והסביבה הקרובה (משפחה וחברים) היא שמתוסכלת. י
קשיים בתחום הפרגמטיקה של השפה: סוג זה של קשיים כולל קושי בהבנת המסר הלא-מילולי, בהבנת סיטואציות חברתיות ובהתאמת השיחה לסיטואציה. בקבוצה זו נכללים אנשים שמתקשים להבין הבעות פנים, ג'סטות או שפה לא ישירה, כגון: בקשות עקיפות, הומור וסרקזם. אנשים אלה לפעמים נתפסים כמוזרים ולפעמים מסתדרים היטב למרות הקושי ואף אחד לא שם לב בכלל לבעיה. במקרים הקיצוניים יותר קשיים אלה יהיו חלק מתסמונת האוטיזם. לא כל אדם עם קשיים בפרגמטיקה בהכרח יחשב עם אוטיזם. ישנן לקויות נוספות עם מאפיינים דומים. אבל המשותף לכולם הוא הקושי החברתי- פרגמטי. י
קשיים התפתחותיים או נרכשים בשפה: בקבוצה זו נכללים ילדים או מבוגרים שמתקשים בבניית משפט בהתאם לכל חוקי התחביר, או בארגון המחשבות שלהם בצורה בהירה, או כאלה שאוצר המילים שלהם חסר, או כאלה שברגע נתון מתקשים בשליפה של המילה המדוייקת אותה רצו להגיד. כל אלה יבואו לידי ביטוי בדיבור לא מאורגן ובקשיי התבטאות. מבוגר שידע לדבר כראוי ונפגע בראשו ופתאום לא יכול להתבטא כבעבר, ירגיש מתוסכל וכל התנהלותו היום-יומית תפגע. ילד שנמצא בתהליכי רכישה ומרגיש שהמילים לא יוצאות עלול להמנע מלדבר או לכעוס שלא הצליח להעביר את המסר שרצה. לעיתים ילדים עם קשיים מסוג זה יהיו מופנמים ושקטים ולפעמים הם יהיו דברניים ומקובלים, אבל הדיבור שלהם יהיה מבולגן ולא ברור. בבית הספר יתכן שיתקשו בלימודים בכתיבת חיבור או בהבנת הנקרא. פעמים רבות אלה יהיו הילדים שהמורה מעירה להם שתשובותיהם קצרות, וכשתשאלו אותם שאלה יענו במילים בודדות. י
כל אלה ועוד נכללים בתחום הטיפול של קלינאי התקשורת. בטיפול נחזק את היכולת להשתמש בשפה, בקול ובדיבור, נחזק את היכולת להשתמש בשרירי הפה ונשפר את שליפת המילים, הארגון וקצב הדיבור, כל אחד לפי צרכיו ויכולתו. העיקר הוא לאפשר את היכולת לתקשר עם הסביבה בצורה יעילה ונעימה בכדי שכולנו נוכל להרגיש שאנחנו לא לבד. י
כדי להבין את המשמעות של קושי בתקשורת, צריך קודם כל להבין מהי תקשורת ומה החשיבות שלה עבורנו כבני אדם. תקשורת היא היכולת להעביר מסר מאחד לשני בצורה מילולית או בלתי מילולית. אנחנו מבקשים את מה שאנחנו צריכים, נענים לעזרתו של מישהו אחר, מספרים על חוויה או משתפים במחשבות, רגשות וחלומות. דמיינו את עצמכם בלי היכולת לספר לחברים הקרובים ביותר או למשפחה שלכם מה עבר עליכם היום או מה הייתם רוצים לעשות מחר. המסרים האלה שאנחנו מעבירים הם שמחברים בינינו כבני אדם. בלי היכולת לתקשר, היינו הופכים לבודדים. משום כך, אנשים עם קשיים בתקשורת, בשפה או בדיבור יחוו גם קושי רגשי או חברתי, כאשר לא יצליחו לבקש את מה שהם צריכים או לשתף את האחר ברצונות ובחוויות. י
אז מי עלול לחוות קשיים בתקשורת הבינאישית? י
:קשיי התקשורת נחלקים לכמה סוגים עיקריים
י קשיים מוטוריים שמקשים על פעולת הדיבור עצמה: בקבוצה זו נכללים מצד אחד אנשים לאחר פגיעת ראש או מבוגרים וילדים עם שיתוק מוחין או מחלות נוירולוגיות, ומצד שני ילדים עם עיכוב התפתחותי בשליטה בשרירי הגוף ו/או הפה (בחוזק השרירים או בתכנון רצף התנועות). יכול להיות עיכוב משמעותי שיבוא לידי ביטוי במקביל גם בהליכה וביציבה וגם ביכולת לשלוט בשרירי הפה והדיבור, ויכולים להיות גם קשיים קלים יותר שיגרמו לשיבושי דיבור בהגה בודד או במספר קטן של הגאים. בכל מקרה, לקבוצה זו יהיה דיבור לא ברור ברמה כזו או אחרת. י
קשיים בשטף הדיבור: בקבוצה זו יהיו אנשים עם גמגום או דיבור חטוף. תארו לכם שיחה עם אדם מגמגם- האם אתם מקשיבים בסבלנות או מחכים שהשיחה תיגמר? האם אתם מצליחים לעקוב אחר הנאמר או מאבדים את הרצף ולא מצליחים באמת להקשיב? האם אתם קוטעים את דבריו או משלימים את דבריו באמצע או שאתם מקשיבים לו עד הסוף? תגובות אלה מהסביבה הן שקובעות האם האדם עם הגמגום יצליח לתקשר עם סביבתו במגוון מצבים או שיתבייש לדבר ויוותר על דברים רבים שרצה להגיד. הגמגום יכול ליצור קושי משמעותי בתקשורת הבין-אישית ומשפיע מאוד על הדרך שבה האדם עם הגמגום תופס את עצמו ומכוון את חייו. י
דיבור חטוף הוא מצב בו אדם מדבר מהר ובולע צלילים בדיבורו. גם אותו קשה להבין וגם הוא עלול לחוות תיסכול כאשר הסביבה מתקשה להבין את דבריו או נמנעת מלדבר איתו, אבל בדרך כלל לאדם עם הדיבור החטוף יש פחות מודעות לקשייו והסביבה הקרובה (משפחה וחברים) היא שמתוסכלת. י
קשיים בתחום הפרגמטיקה של השפה: סוג זה של קשיים כולל קושי בהבנת המסר הלא-מילולי, בהבנת סיטואציות חברתיות ובהתאמת השיחה לסיטואציה. בקבוצה זו נכללים אנשים שמתקשים להבין הבעות פנים, ג'סטות או שפה לא ישירה, כגון: בקשות עקיפות, הומור וסרקזם. אנשים אלה לפעמים נתפסים כמוזרים ולפעמים מסתדרים היטב למרות הקושי ואף אחד לא שם לב בכלל לבעיה. במקרים הקיצוניים יותר קשיים אלה יהיו חלק מתסמונת האוטיזם. לא כל אדם עם קשיים בפרגמטיקה בהכרח יחשב עם אוטיזם. ישנן לקויות נוספות עם מאפיינים דומים. אבל המשותף לכולם הוא הקושי החברתי- פרגמטי. י
קשיים התפתחותיים או נרכשים בשפה: בקבוצה זו נכללים ילדים או מבוגרים שמתקשים בבניית משפט בהתאם לכל חוקי התחביר, או בארגון המחשבות שלהם בצורה בהירה, או כאלה שאוצר המילים שלהם חסר, או כאלה שברגע נתון מתקשים בשליפה של המילה המדוייקת אותה רצו להגיד. כל אלה יבואו לידי ביטוי בדיבור לא מאורגן ובקשיי התבטאות. מבוגר שידע לדבר כראוי ונפגע בראשו ופתאום לא יכול להתבטא כבעבר, ירגיש מתוסכל וכל התנהלותו היום-יומית תפגע. ילד שנמצא בתהליכי רכישה ומרגיש שהמילים לא יוצאות עלול להמנע מלדבר או לכעוס שלא הצליח להעביר את המסר שרצה. לעיתים ילדים עם קשיים מסוג זה יהיו מופנמים ושקטים ולפעמים הם יהיו דברניים ומקובלים, אבל הדיבור שלהם יהיה מבולגן ולא ברור. בבית הספר יתכן שיתקשו בלימודים בכתיבת חיבור או בהבנת הנקרא. פעמים רבות אלה יהיו הילדים שהמורה מעירה להם שתשובותיהם קצרות, וכשתשאלו אותם שאלה יענו במילים בודדות. י
כל אלה ועוד נכללים בתחום הטיפול של קלינאי התקשורת. בטיפול נחזק את היכולת להשתמש בשפה, בקול ובדיבור, נחזק את היכולת להשתמש בשרירי הפה ונשפר את שליפת המילים, הארגון וקצב הדיבור, כל אחד לפי צרכיו ויכולתו. העיקר הוא לאפשר את היכולת לתקשר עם הסביבה בצורה יעילה ונעימה בכדי שכולנו נוכל להרגיש שאנחנו לא לבד. י
