את המשפט הזה אמר לי אבא חכם אחד אחרי שהתחלתי לטפל בבנו. בזכותו ועבור הורים אחרים, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. אז מה זה בעצם טיפול קלינאית תקשורת? י
הפנייה לקלינאי/ת תקשורת מומלצת במקרים בהם פעוטות או ילדים מתקשים ברכישת השפה, ברכישת צלילי הדיבור, בשטף הדיבור או ברכישת תקשורת. בעבר מקובל היה לחשוב שלפני גיל 3 אין טעם להתחיל בטיפול. כיום הידע התיאורתי גדל משמעותית ואנחנו יודעים בצורה מדוייקת יותר מה השלבים ההתפתחותיים השונים. לכן, יש כאלה שמטפלים כבר בתינוקות. הכול תלוי מה סוג הקושי והאם ההתפתחות תואמת את המצופה בכל גיל. בגילאי בי"ס ואילך אנחנו כבר מתייחסים לשפה ברמה גבוהה יותר ולא רק לשפה שבעל פה, אלא גם לשפה שבכתב. בנוסף, יש גם טיפול במקרי צרידות לילדים ולמבוגרים, טיפולי בליעה לילדים ולמבוגרים וטיפול במקרים של פגיעה מוחית לילדים ולמבוגרים. מכיוון שאני עובדת בתחום ההתפתחותי, אתמקד במה שנעשה בטיפולי שפה, תקשורת, היגוי או שטף בעבודה עם ילדים ונוער. י
תהליך הפנייה לטיפול קלינאית תקשורת מתחיל בדרך כלל בהפנייה של רופא הילדים ובאבחון במכון להתפתחות הילד. לפעמים מפנים לאבחון אצל קלינאי תקשורת עצמאיים שנמצאים בהסדר עם הקופה ולא בהתפתחות הילד, בעיקר בקופת חולים מכבי. לעיתים ההורים בוחרים לדלג על הבירוקרטיה ופונים לאבחון פרטי. למרות שאני עובדת באופן פרטי בלבד, אני לא ממליצה לוותר על זכויותכם בקופת החולים, מכיוון שמי שעובר אבחון בקופת החולים ולא מקבל מענה בתוך שלושה חודשים זכאי להחזר על טיפול פרטי. י
חשוב לעשות גם בדיקת שמיעה כדי לוודא שהקושי השפתי לא נובע מירידה בשמיעה. המצב השכיח בקרב ילדים הוא נוזלים באוזניים. אלה בעצם הנוזלים שנמצאים בתאי האוזן עצמה ויוצאים לחלל האוזן התיכונה בגלל איוורור לא תקין. הנוזלים נספגים ויוצאים ושוב נספגים ולכן מתעתעים כל כך. לפעמים כלל לא נדע שיש נוזלים באוזן מכיוון שהילד לא יתלונן על כאב. כאבים יופיעו רק כאשר מתלבשת דלקת על הנוזלים הללו. אבל חשוב לדעת שגם במקרה של ירידה מזערית בשמיעה, נראה קושי בתפקוד השמיעתי, בעיקר במצבים של רעש מסביב. רפואית זה אמנם לא מצב חמור, אבל גם לירידה בשמיעה באוזן אחת בלבד ואפילו לירידה מזערית, לאורך זמן ממושך עלולה להיות השפעה על תהליך רכישת השפה. י
אז קיבלתם הפנייה, מילאתם שאלוני הורים ושאלוני גננת או מורה, עשיתם בדיקת שמיעה וקיבלתם מועד לאבחון. לאחר האבחון תקבלו מכתב סיכום אבחון ובו המלצות לטיפול וכמות הטיפולים שמאושרת. כמות זו היא הכמות ההתחלתית. במקרה הצורך, הקלינאית שתקבל אתכם לטיפול תכתוב מכתב בקשה להמשך ואז יאשרו לכם מכסת טיפולים נוספת. י
פרטים נוספים על סל הבריאות תוכלו לקרוא בקישור
לאחר שבשעה טובה ומוצלחת קיבלתם את הזכאות המיוחלת, ומצאתם תור אצל קלינאי/ת פנוי/ה, התחיל הטיפול. טיפול קלינאית תקשורת מתקיים, על פי רוב, אחת לשבוע בשעה קבועה. במקרים מסויימים בוחרים לתגבר את תדירות הטיפול ליותר מפעם בשבוע או שמפנים לגן שפתי, אבל בדרך כלל זה מספיק. נוכחות ההורים בחדר הטיפול חשובה, כיוון שהיא מאפשרת להורה להיות שותף לתהליך, לתמוך בילדו, ולהבין טוב יותר מה נעשה בטיפול ומה אפשר להמשיך לתרגל בבית. י
הטיפול מתקיים לאורך תקופה, כאשר קובעים מטרות לטיפול ועובדים בשלבים לקראת השגתן. אני אוהבת לקבוע את המטרות יחד עם ההורים, כדי שתשמעו את חוות דעתי המקצועית, וחשוב לא פחות, כדי שאני אוכל לשמוע מה חשוב לכם ומה בעדיפות גבוהה יותר מבחינתכם. בשיחת ההורים (שמתקיימת ללא נוכחות הילד) נדבר גם על ההסטוריה ההתפתחותית ועל מידע נוסף שחשוב לשמוע מכם, או לספר לכם לקראת הטיפול. י
לעיתים הטיפול מתקדם מהר, או שהקושי קל, ואז יספיקו שלושה-שישה חודשי טיפול, לעיתים זה ייקח קצת יותר ונזדקק לשנה, ולעיתים לאורך שנים הילד עובר סדרת טיפולים, יוצא להפסקה וחוזר, מכיוון שהקושי מורכב או מכיוון שהדרישות השפתיות עולות עם השנים ועם הגיל ובכל פעם הילד זקוק לתיווך מחדש. י
ההפסקה בין תקופה לתקופה חשובה לעיתים לא פחות מתקופת הטיפול עצמה. כאשר היא נעשית בעיתוי הנכון (שלצערי לא תמיד תואם את אילוצי קופות החולים וסל הבריאות), ההפסקה מאפשרת לילד זמן להפנמה ולפעמים אנחנו רואים שדווקא כשהפסקנו טיפול, הכול שקע ופתאום הילד עשה קפיצה משמעותית ביכולות השפתיות שלו או במובנות הדיבור שלו. י
התהליך הטיפולי מתחיל בראש ובראשונה מיצירת קשר בין הילד ובין המטפל, וכמובן שגם בין המטפל להורי הילד. יצירת הקשר הראשונית חשובה להצלחה בהמשך הטיפול ולכן חשוב להשקיע בה זמן, גם אם על חשבון "זמן טיפול" יקר. טיפול קלינאית תקשורת אמנם אינו טיפול רגשי, אך שפה, דיבור ותקשורת אינם יכולים להתקיים ללא קשר רגשי. אחרי הכול השפה היא הכלי שדרכו אנחנו מעבירים את המסרים שלנו: על מה שאנחנו רוצים, על מה שאנחנו חווים, על מה שאנחנו חולמים לחוות ועל מה שאנחנו מרגישים. לכן, בטיפול קלינאית התקשורת קיים גם מרכיב רגשי ונוצר קשר עמוק בין הקלינאית לילד המטופל. המרחב הטיפולי הוא מרחב אינטימי ולכן חשובה התאמה בין הילד וביניכם ולבין הקלינאית המטפלת. אם התחלתם טיפול ואתם מרגישים שאין התאמה, שאתם או הילד לא מתחברים, אל תתביישו לעבור לקלינאית אחרת. י
הטיפול עצמו מתקיים דרך משחק ואת המטרות שהחלטנו עליהן נעביר בדרך משחקית ונמצא את הדרך לשלב אותן בתוך המשחק. רוב קלינאי התקשורת מסבירים להורים תוך כדי או בסוף הטיפול על מה עבדו באותה פגישה. גם אם זה נראה מהצד כאילו רק שיחקנו עם הילד, מאחורי כל משחק עומדת מטרה טיפולית ברורה מאוד. אם לא הבנתם מה היא הייתה, אל תתבישו לשאול. גם את ההתקדמות, ולו הקטנה ביותר, נדע למדוד ולראות בכל שלב מה השלב הבא. י
כשסוף סוף מגיע הזמן לסיים ולהפרד, חשוב לזכור שהתחושה והקשר שילדכם יצר עם הקלינאי/ת המטפל/ת ישארו איתו לתמיד. לכן, לפגישת הפרידה תפקיד חשוב בתהליך, כמו כל מסיבת סיום אחרת וכמו כל טקס בחיים. אפשרו את הזמן הזה וחגגו אותו! זאת ההזדמנות שלכם להגיד לילדכם כמה אתם גאים בו על העבודה הקשה והמאמץ שהשקיע במהלך הטיפול ועל כל הדברים החדשים שלמד והתקדם בהם. י
שיהיה בהצלחה! י
חן
הפנייה לקלינאי/ת תקשורת מומלצת במקרים בהם פעוטות או ילדים מתקשים ברכישת השפה, ברכישת צלילי הדיבור, בשטף הדיבור או ברכישת תקשורת. בעבר מקובל היה לחשוב שלפני גיל 3 אין טעם להתחיל בטיפול. כיום הידע התיאורתי גדל משמעותית ואנחנו יודעים בצורה מדוייקת יותר מה השלבים ההתפתחותיים השונים. לכן, יש כאלה שמטפלים כבר בתינוקות. הכול תלוי מה סוג הקושי והאם ההתפתחות תואמת את המצופה בכל גיל. בגילאי בי"ס ואילך אנחנו כבר מתייחסים לשפה ברמה גבוהה יותר ולא רק לשפה שבעל פה, אלא גם לשפה שבכתב. בנוסף, יש גם טיפול במקרי צרידות לילדים ולמבוגרים, טיפולי בליעה לילדים ולמבוגרים וטיפול במקרים של פגיעה מוחית לילדים ולמבוגרים. מכיוון שאני עובדת בתחום ההתפתחותי, אתמקד במה שנעשה בטיפולי שפה, תקשורת, היגוי או שטף בעבודה עם ילדים ונוער. י
תהליך הפנייה לטיפול קלינאית תקשורת מתחיל בדרך כלל בהפנייה של רופא הילדים ובאבחון במכון להתפתחות הילד. לפעמים מפנים לאבחון אצל קלינאי תקשורת עצמאיים שנמצאים בהסדר עם הקופה ולא בהתפתחות הילד, בעיקר בקופת חולים מכבי. לעיתים ההורים בוחרים לדלג על הבירוקרטיה ופונים לאבחון פרטי. למרות שאני עובדת באופן פרטי בלבד, אני לא ממליצה לוותר על זכויותכם בקופת החולים, מכיוון שמי שעובר אבחון בקופת החולים ולא מקבל מענה בתוך שלושה חודשים זכאי להחזר על טיפול פרטי. י
חשוב לעשות גם בדיקת שמיעה כדי לוודא שהקושי השפתי לא נובע מירידה בשמיעה. המצב השכיח בקרב ילדים הוא נוזלים באוזניים. אלה בעצם הנוזלים שנמצאים בתאי האוזן עצמה ויוצאים לחלל האוזן התיכונה בגלל איוורור לא תקין. הנוזלים נספגים ויוצאים ושוב נספגים ולכן מתעתעים כל כך. לפעמים כלל לא נדע שיש נוזלים באוזן מכיוון שהילד לא יתלונן על כאב. כאבים יופיעו רק כאשר מתלבשת דלקת על הנוזלים הללו. אבל חשוב לדעת שגם במקרה של ירידה מזערית בשמיעה, נראה קושי בתפקוד השמיעתי, בעיקר במצבים של רעש מסביב. רפואית זה אמנם לא מצב חמור, אבל גם לירידה בשמיעה באוזן אחת בלבד ואפילו לירידה מזערית, לאורך זמן ממושך עלולה להיות השפעה על תהליך רכישת השפה. י
אז קיבלתם הפנייה, מילאתם שאלוני הורים ושאלוני גננת או מורה, עשיתם בדיקת שמיעה וקיבלתם מועד לאבחון. לאחר האבחון תקבלו מכתב סיכום אבחון ובו המלצות לטיפול וכמות הטיפולים שמאושרת. כמות זו היא הכמות ההתחלתית. במקרה הצורך, הקלינאית שתקבל אתכם לטיפול תכתוב מכתב בקשה להמשך ואז יאשרו לכם מכסת טיפולים נוספת. י
פרטים נוספים על סל הבריאות תוכלו לקרוא בקישור
לאחר שבשעה טובה ומוצלחת קיבלתם את הזכאות המיוחלת, ומצאתם תור אצל קלינאי/ת פנוי/ה, התחיל הטיפול. טיפול קלינאית תקשורת מתקיים, על פי רוב, אחת לשבוע בשעה קבועה. במקרים מסויימים בוחרים לתגבר את תדירות הטיפול ליותר מפעם בשבוע או שמפנים לגן שפתי, אבל בדרך כלל זה מספיק. נוכחות ההורים בחדר הטיפול חשובה, כיוון שהיא מאפשרת להורה להיות שותף לתהליך, לתמוך בילדו, ולהבין טוב יותר מה נעשה בטיפול ומה אפשר להמשיך לתרגל בבית. י
הטיפול מתקיים לאורך תקופה, כאשר קובעים מטרות לטיפול ועובדים בשלבים לקראת השגתן. אני אוהבת לקבוע את המטרות יחד עם ההורים, כדי שתשמעו את חוות דעתי המקצועית, וחשוב לא פחות, כדי שאני אוכל לשמוע מה חשוב לכם ומה בעדיפות גבוהה יותר מבחינתכם. בשיחת ההורים (שמתקיימת ללא נוכחות הילד) נדבר גם על ההסטוריה ההתפתחותית ועל מידע נוסף שחשוב לשמוע מכם, או לספר לכם לקראת הטיפול. י
לעיתים הטיפול מתקדם מהר, או שהקושי קל, ואז יספיקו שלושה-שישה חודשי טיפול, לעיתים זה ייקח קצת יותר ונזדקק לשנה, ולעיתים לאורך שנים הילד עובר סדרת טיפולים, יוצא להפסקה וחוזר, מכיוון שהקושי מורכב או מכיוון שהדרישות השפתיות עולות עם השנים ועם הגיל ובכל פעם הילד זקוק לתיווך מחדש. י
ההפסקה בין תקופה לתקופה חשובה לעיתים לא פחות מתקופת הטיפול עצמה. כאשר היא נעשית בעיתוי הנכון (שלצערי לא תמיד תואם את אילוצי קופות החולים וסל הבריאות), ההפסקה מאפשרת לילד זמן להפנמה ולפעמים אנחנו רואים שדווקא כשהפסקנו טיפול, הכול שקע ופתאום הילד עשה קפיצה משמעותית ביכולות השפתיות שלו או במובנות הדיבור שלו. י
התהליך הטיפולי מתחיל בראש ובראשונה מיצירת קשר בין הילד ובין המטפל, וכמובן שגם בין המטפל להורי הילד. יצירת הקשר הראשונית חשובה להצלחה בהמשך הטיפול ולכן חשוב להשקיע בה זמן, גם אם על חשבון "זמן טיפול" יקר. טיפול קלינאית תקשורת אמנם אינו טיפול רגשי, אך שפה, דיבור ותקשורת אינם יכולים להתקיים ללא קשר רגשי. אחרי הכול השפה היא הכלי שדרכו אנחנו מעבירים את המסרים שלנו: על מה שאנחנו רוצים, על מה שאנחנו חווים, על מה שאנחנו חולמים לחוות ועל מה שאנחנו מרגישים. לכן, בטיפול קלינאית התקשורת קיים גם מרכיב רגשי ונוצר קשר עמוק בין הקלינאית לילד המטופל. המרחב הטיפולי הוא מרחב אינטימי ולכן חשובה התאמה בין הילד וביניכם ולבין הקלינאית המטפלת. אם התחלתם טיפול ואתם מרגישים שאין התאמה, שאתם או הילד לא מתחברים, אל תתביישו לעבור לקלינאית אחרת. י
הטיפול עצמו מתקיים דרך משחק ואת המטרות שהחלטנו עליהן נעביר בדרך משחקית ונמצא את הדרך לשלב אותן בתוך המשחק. רוב קלינאי התקשורת מסבירים להורים תוך כדי או בסוף הטיפול על מה עבדו באותה פגישה. גם אם זה נראה מהצד כאילו רק שיחקנו עם הילד, מאחורי כל משחק עומדת מטרה טיפולית ברורה מאוד. אם לא הבנתם מה היא הייתה, אל תתבישו לשאול. גם את ההתקדמות, ולו הקטנה ביותר, נדע למדוד ולראות בכל שלב מה השלב הבא. י
כשסוף סוף מגיע הזמן לסיים ולהפרד, חשוב לזכור שהתחושה והקשר שילדכם יצר עם הקלינאי/ת המטפל/ת ישארו איתו לתמיד. לכן, לפגישת הפרידה תפקיד חשוב בתהליך, כמו כל מסיבת סיום אחרת וכמו כל טקס בחיים. אפשרו את הזמן הזה וחגגו אותו! זאת ההזדמנות שלכם להגיד לילדכם כמה אתם גאים בו על העבודה הקשה והמאמץ שהשקיע במהלך הטיפול ועל כל הדברים החדשים שלמד והתקדם בהם. י
שיהיה בהצלחה! י
חן
