השנתיים. זה נשמע בערך כך: " הם לא נותנים את החבילה לכל אחד. יש לי פתק שאני צריכה לתת להם בדואר, אתה רואה? ואז אני נותנת להם את תעודת הזהות שלי, הם בודקים שזאת אני ורק אחר כך נותנים לי את החבילה." י
איזה יופי של כישורי חיים! כל כך נהניתי לשמוע אמא שמסבירה בדיוק את כל הפרטים, מלמדת איך העולם עובד, מדגימה ומשתפת את הילד שלה בפעולות השוטפות שהיא עושה ביום-יום. זאת למידה אמיתית, זאת סוציאליזציה, כמו שילדים לומדים בכל העולם. י
כולנו, ובעיקר ילדים, לומדים מתוך חיקוי. החוקר בנדורה אמר כי זאת דרך הלמידה החזקה ביותר. ילדים לומדים דברים שכלל לא התכוונו ללמד אותם ופתאום יום אחד אנחנו מגלים שהם עושים כמונו, אומרים כמונו וחושבים כמונו. ואם תחשבו על זה, בוודאי תגלו כמה דברים שאתם עצמכם למדתם בלי שמישהו לימד אתכם בצורה מפורשת. י
אז נכון שיש דברים, כמו קריאה וחשבון, שנתקשה ללמוד בלי למידה מפורשת, אבל את הפעולות היומיומית של אנשים בחברה, את דרך ההתנהגות, ילדים לומדים מחיקוי. ילדים לומדים למשל איך רוחצים כלים ואיך קונים בסופר, ואיך מדברים בטלפון. אם יש מחשב בבית אז הם ילמדו גם איך מפעילים מחשב, אם יש ספרים או עיתונים בבית וההורים נוהגים לקרוא בהם, הם ילמדו לדפדף ולעלעל בהם עוד לפני שלמדו לקרוא. הרי מספיק לחשוב על ההבדל בין דור הילדים של היום לדור הסבים שלנו בעניין המחשבים, למשל, והנה לנו הדוגמה הקלאסית למה קורה "כשגדלים" עם משהו בסביבה הטבעית. י
אז פרגנו לעצמכם ולילדים שלכם, הפרטיים או אלה שאתם מטפלים בהם, את הרגעים האלה של למידה מזדמנת. שימו לב לפרטים הקטנים, אפשרו לילדים להתנסות בעצמם, ופתחו את
עצמאותם ואת הסקרנות שלהם ללמוד. הרי זאת המהות של להיות הורים: להכין אותם לחיים. ההכנה הזאת מתחילה בדברים הקטנים היומיומיים. י
בהצלחה! י
חן