זהו. הקיץ רשמית כבר כאן, ואפשר לרוץ לקולנוע לראות את שובר הקופות התורן. י
אני בטח לא הראשונה שאשבח את הדרך שבה "הקול בראש" מצליח להמחיש לא רק את הרגשות שלנו ואת הדרך שבה הם משפיעים על ההתנהגות שלנו, אלא גם את הדרך שבה הרגשות מעצבים את הזכרונות שלנו ואת האישיות שלנו. י
אבל לא רבים מדברים על הדרך שבה הסרט "הקול בראש" מציג דרכים לוויסות רגשי. גם ברגעים הכי קשים ועצובים, "שמחה" מתאמצת למצוא את החיובי, להזכר בדברים טובים, להמשיך בהתנהגות השטותית הקלילה הרגילה של ריילי הילדה וכך לשמר את הרגע הזה כשמח למרות הכול. י
כשריילי מגיעה לביתה החדש ומתאכזבת מהמראה הפנימי שלו, "שמחה" מנסה להתעודד ושולחת לריילי את המחשבה שאולי בפנים יראה טוב יותר. כשהמשפחה מגלה שמשאית המובילים לא תגיע כמה ימים ואבא ואמא לחוצים, "שמחה" מפעילה זכרונות נעימים של משחק עם אבא ואמא וריילי משחזרת אותם גם בלב הסיטואציה הלא נעימה. כשנגמר יום רע במיוחד וריילי הולכת לישון כעוסה ועצובה, במקום להתבוסס בהווה המריר, "שמחה" שולחת לה חלום מתוק על זכרונות העבר ותקווה שמחר יהיה טוב יותר. י
ואלה הדרכים לוויסות רגשי- לעשות משהו טוב גם כשרע, להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחפש פתרון חיובי, להסיח את הדעת מהדבר הלא נעים ולחשוב על משהו אחר נעים יותר, או להתאפק לרגע ולחכות שזה יגמר ויהיה טוב יותר. י
אחת התפניות המעניינות בעלילת הסרט היא כש"שמחה" מבינה שגם ל"עצב" יש תפקיד בוויסות הרגש. העצב מפעיל את הסביבה לעזרתנו, מאפשר לנו לחלוק בצער ובכאב עם מישהו אחר, וגם לבכות ולהשתחרר. "שמחה" מבינה שלא חייבים להיות שמחים כל הזמן. ואכן, הוויסות הרגשי יכול להגיע גם כשנעזר במישהו אחר, כשנספר על החוויה למישהו אחר או נבכה על כתפו או לתוך הכרית. י
ברגעי משבר משמעותיים בחיים הכול מתפרק ומתפורר לנו. גם הזכרונות המתוקים מהעבר נראים לנו פתאום באור שלילי, העוגנים בחיינו מתנתקים ממקומם, ואנחנו מרגישים ששום דבר לא נשאר כשהיה. אם נמשיך לחשוב שהכול רע, נכנס לדיכאון עמוק ונחדל לתפקד, אבל אם ננסה לווסת את עוצמת הרגשות השליליים, נזכר בעבר הטוב, נחפש משהו טוב בהווה ונשמור את התקווה לעתיד, אז יהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר ולהמשיך להאחז במה שיש עדיין מסביב. אם נחפש, נמצא את העוגנים שלנו מחדש, ואפילו נצליח ליצור כמה עוגנים חדשים. י
כל אחד מאיתנו חווה רגעי משבר בחיים. משברים קטנים חולפים מהר, כמו צעצוע שחטפו לי מהיד בגיל 3, ממתק שאבא לא הסכים לקנות לי, או ילדה אחרת שתפסה את הנדנדה רגע לפניי ואילצה אותי לחכות בתור. אבל למשברים האלה יש משמעות ותפקיד חשוב, כי הם מלמדים אותנו להתמודד ולווסת את רגשותינו גם כשהדברים לא קורים בדיוק כמו שרצינו או חלמנו. וכשמגיע משבר עמוק יותר שדורש מאיתנו יותר מאמץ , אנחנו צריכים לגייס את יכולת הוויסות הזו כדי למצוא את הדרך להפחית את עוצמת הרגשות השליליים, לחפש דרכים להרגיש טוב יותר ולעבור את המשבר. י
ה"קול בראש" הוא הדיבור הפנימי שעוזר לנו לווסת את הרגש, מרגיע אותנו ומאפשר לנו לעבור את הרגעים הקשים בשלום. ילדים קטנים עדיין צריכים את עזרת ההורים והמבוגרים האחרים סביבם בוויסות, אנחנו הדיבור החיצוני שהופך עם הזמן לפנימי, לקול בראש. חשוב שנאפשר את הרגעים האלה של התסכול, הכעס והעצב ונעזור לילדים לרכוש משפטי מפתח לדיבור הפנימי: " לא נורא, הנה זה כבר נגמר", "כבר היא מסיימת ונותנת לך את הנדנדה, רק עוד רגע", "אני רואה שאתה כועס, אולי נשחק משהו ביחד?", "זה באמת מאוד עצוב מה שסיפרת לי, רוצה שאספר לך סיפור?" י
עם הזמן משפטי המפתח האלה יהפכו לכלים לוויסות עצמי שילוו את הילדים כל חייהם. ולנו נותר רק לקוות שלא יחוו אף משבר עמוק ממש בחייהם... י
אני בטח לא הראשונה שאשבח את הדרך שבה "הקול בראש" מצליח להמחיש לא רק את הרגשות שלנו ואת הדרך שבה הם משפיעים על ההתנהגות שלנו, אלא גם את הדרך שבה הרגשות מעצבים את הזכרונות שלנו ואת האישיות שלנו. י
אבל לא רבים מדברים על הדרך שבה הסרט "הקול בראש" מציג דרכים לוויסות רגשי. גם ברגעים הכי קשים ועצובים, "שמחה" מתאמצת למצוא את החיובי, להזכר בדברים טובים, להמשיך בהתנהגות השטותית הקלילה הרגילה של ריילי הילדה וכך לשמר את הרגע הזה כשמח למרות הכול. י
כשריילי מגיעה לביתה החדש ומתאכזבת מהמראה הפנימי שלו, "שמחה" מנסה להתעודד ושולחת לריילי את המחשבה שאולי בפנים יראה טוב יותר. כשהמשפחה מגלה שמשאית המובילים לא תגיע כמה ימים ואבא ואמא לחוצים, "שמחה" מפעילה זכרונות נעימים של משחק עם אבא ואמא וריילי משחזרת אותם גם בלב הסיטואציה הלא נעימה. כשנגמר יום רע במיוחד וריילי הולכת לישון כעוסה ועצובה, במקום להתבוסס בהווה המריר, "שמחה" שולחת לה חלום מתוק על זכרונות העבר ותקווה שמחר יהיה טוב יותר. י
ואלה הדרכים לוויסות רגשי- לעשות משהו טוב גם כשרע, להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחפש פתרון חיובי, להסיח את הדעת מהדבר הלא נעים ולחשוב על משהו אחר נעים יותר, או להתאפק לרגע ולחכות שזה יגמר ויהיה טוב יותר. י
אחת התפניות המעניינות בעלילת הסרט היא כש"שמחה" מבינה שגם ל"עצב" יש תפקיד בוויסות הרגש. העצב מפעיל את הסביבה לעזרתנו, מאפשר לנו לחלוק בצער ובכאב עם מישהו אחר, וגם לבכות ולהשתחרר. "שמחה" מבינה שלא חייבים להיות שמחים כל הזמן. ואכן, הוויסות הרגשי יכול להגיע גם כשנעזר במישהו אחר, כשנספר על החוויה למישהו אחר או נבכה על כתפו או לתוך הכרית. י
ברגעי משבר משמעותיים בחיים הכול מתפרק ומתפורר לנו. גם הזכרונות המתוקים מהעבר נראים לנו פתאום באור שלילי, העוגנים בחיינו מתנתקים ממקומם, ואנחנו מרגישים ששום דבר לא נשאר כשהיה. אם נמשיך לחשוב שהכול רע, נכנס לדיכאון עמוק ונחדל לתפקד, אבל אם ננסה לווסת את עוצמת הרגשות השליליים, נזכר בעבר הטוב, נחפש משהו טוב בהווה ונשמור את התקווה לעתיד, אז יהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר ולהמשיך להאחז במה שיש עדיין מסביב. אם נחפש, נמצא את העוגנים שלנו מחדש, ואפילו נצליח ליצור כמה עוגנים חדשים. י
כל אחד מאיתנו חווה רגעי משבר בחיים. משברים קטנים חולפים מהר, כמו צעצוע שחטפו לי מהיד בגיל 3, ממתק שאבא לא הסכים לקנות לי, או ילדה אחרת שתפסה את הנדנדה רגע לפניי ואילצה אותי לחכות בתור. אבל למשברים האלה יש משמעות ותפקיד חשוב, כי הם מלמדים אותנו להתמודד ולווסת את רגשותינו גם כשהדברים לא קורים בדיוק כמו שרצינו או חלמנו. וכשמגיע משבר עמוק יותר שדורש מאיתנו יותר מאמץ , אנחנו צריכים לגייס את יכולת הוויסות הזו כדי למצוא את הדרך להפחית את עוצמת הרגשות השליליים, לחפש דרכים להרגיש טוב יותר ולעבור את המשבר. י
ה"קול בראש" הוא הדיבור הפנימי שעוזר לנו לווסת את הרגש, מרגיע אותנו ומאפשר לנו לעבור את הרגעים הקשים בשלום. ילדים קטנים עדיין צריכים את עזרת ההורים והמבוגרים האחרים סביבם בוויסות, אנחנו הדיבור החיצוני שהופך עם הזמן לפנימי, לקול בראש. חשוב שנאפשר את הרגעים האלה של התסכול, הכעס והעצב ונעזור לילדים לרכוש משפטי מפתח לדיבור הפנימי: " לא נורא, הנה זה כבר נגמר", "כבר היא מסיימת ונותנת לך את הנדנדה, רק עוד רגע", "אני רואה שאתה כועס, אולי נשחק משהו ביחד?", "זה באמת מאוד עצוב מה שסיפרת לי, רוצה שאספר לך סיפור?" י
עם הזמן משפטי המפתח האלה יהפכו לכלים לוויסות עצמי שילוו את הילדים כל חייהם. ולנו נותר רק לקוות שלא יחוו אף משבר עמוק ממש בחייהם... י
