כמה חיכיתי לקיץ. לחום, לים, למצב הרוח שהקיץ מביא איתו. שכחתי כמה קשה לתמרן עם כל השינויים בלוח הזמנים. כמה הקיץ הוא תקופה של חוסר יציבות וחוסר עקביות. אין לילדים סדר יום מסודר, אני צריכה לתמרן בימי העבודה ובשעות העבודה שלי, "לתפור" פתרונות ותעסוקות לילדים. אוף! מתי יהיה לי חופש אמיתי? י
כמה מאיתנו באמת מרשים לעצמנו לצאת לחופש אמיתי? לבלות עם הילדים שלנו בחופשה שלהם, בלי הסחות, בלי תימרונים ובלי ללכת לעבוד בין לבין? י
הרבה גננות אומרות לי שלפעמים הן מרגישות שאכפת להן מהילדים יותר משלהורים שלהם אכפת מהם. י
האם זה באמת כך? או שהדאגה של ההורים מתבטאת במציאת מסגרת חינוכית טובה, בחיפוש המקום הבטוח מחוץ לבית? ברגע שמצאו מסגרת שהם סומכים עליה, הם רגועים שיש מי שמעניק לילד את מה שהוא צריך. אגב, זה שהם רגועים לא אומר שהם לא חושבים על הילדים שלהם כל הזמן, גם בעבודה. י
ומה הילדים מרגישים? האם הם שמחים ללכת לקייטנה או לסבא וסבתא או לדודים? האם הם מרגישים את העצבנות שלנו? את הלחץ להספיק הכול בזמן שלהם אין מסגרת מסודרת? מה הם היו רוצים שיהיה בחופש? י
אני זוכרת שבכל קיץ הייתי נוסעת לסבא וסבתא שלי לשבועיים במושב. זה היה כייף גדול. עשיתי מה שרציתי, פינקו אותי, קנו לי, בילו איתי. היום כשאני חושבת על לשלוח את הילדים שלי לשבועיים, קשה לי להאמין שזה אפשרי. נדמה שהיום אנחנו מוכנים לא להיות עם הילדים שלנו ביום, אבל לא מוותרים על לראות אותם בכל ערב. י
אלה מכם שעובדים בגנים או בקייטנות יכולים לשאול את הילדים ולעודד אותם לצייר או להכין יצירות עם המשאלות שלהם לקיץ. השיר אומר "הכול אני יכול בחופש הגדול", אבל מה הם חושבים שאפשרי? י
ולהורים שביניכם, גם אתם יכולים לברר עם עצמכם מה אתם הייתם רוצים לעשות הקיץ הזה. כולנו זקוקים לחופשה. ואם אחת המשאלות שלכם היא לבלות עם הילדים קצת זמן איכות, אז בלו איתם. בלי הסחות. עד הסוף. הילדים גדלים מהר. תהנו מהם כל עוד אפשר. י
ונסיים בשיר: י
http://www.youtube.com/watch?v=e9lQpiSO6XM
שיהיה קיץ נעים לכולנו! י
חן
כמה מאיתנו באמת מרשים לעצמנו לצאת לחופש אמיתי? לבלות עם הילדים שלנו בחופשה שלהם, בלי הסחות, בלי תימרונים ובלי ללכת לעבוד בין לבין? י
הרבה גננות אומרות לי שלפעמים הן מרגישות שאכפת להן מהילדים יותר משלהורים שלהם אכפת מהם. י
האם זה באמת כך? או שהדאגה של ההורים מתבטאת במציאת מסגרת חינוכית טובה, בחיפוש המקום הבטוח מחוץ לבית? ברגע שמצאו מסגרת שהם סומכים עליה, הם רגועים שיש מי שמעניק לילד את מה שהוא צריך. אגב, זה שהם רגועים לא אומר שהם לא חושבים על הילדים שלהם כל הזמן, גם בעבודה. י
ומה הילדים מרגישים? האם הם שמחים ללכת לקייטנה או לסבא וסבתא או לדודים? האם הם מרגישים את העצבנות שלנו? את הלחץ להספיק הכול בזמן שלהם אין מסגרת מסודרת? מה הם היו רוצים שיהיה בחופש? י
אני זוכרת שבכל קיץ הייתי נוסעת לסבא וסבתא שלי לשבועיים במושב. זה היה כייף גדול. עשיתי מה שרציתי, פינקו אותי, קנו לי, בילו איתי. היום כשאני חושבת על לשלוח את הילדים שלי לשבועיים, קשה לי להאמין שזה אפשרי. נדמה שהיום אנחנו מוכנים לא להיות עם הילדים שלנו ביום, אבל לא מוותרים על לראות אותם בכל ערב. י
אלה מכם שעובדים בגנים או בקייטנות יכולים לשאול את הילדים ולעודד אותם לצייר או להכין יצירות עם המשאלות שלהם לקיץ. השיר אומר "הכול אני יכול בחופש הגדול", אבל מה הם חושבים שאפשרי? י
ולהורים שביניכם, גם אתם יכולים לברר עם עצמכם מה אתם הייתם רוצים לעשות הקיץ הזה. כולנו זקוקים לחופשה. ואם אחת המשאלות שלכם היא לבלות עם הילדים קצת זמן איכות, אז בלו איתם. בלי הסחות. עד הסוף. הילדים גדלים מהר. תהנו מהם כל עוד אפשר. י
ונסיים בשיר: י
http://www.youtube.com/watch?v=e9lQpiSO6XM
שיהיה קיץ נעים לכולנו! י
חן
