אז בואו נדבר על דיבור. כפי שהוסבר בפוסט הקודם, הדיבור הוא הפעולה הפיזית. הוא מתחיל במערכת הנשימה, עובר דרך מיתרי הקול, נתקל בלשון ובשפתיים שמעצבות אותו לכדי צליל, ואז יוצא מהפה או מהאף. מעצם התיאור, אפשר להבין שמדובר במסלול פיזי מורכב וכל "תקלה" לאורך המסלול משפיעה על יכולת הדיבור. אז איך יודעים מי קלינאי התקשורת המתאים? י
נתחיל בנשימה ומיתרי הקול. כשיש שימוש לא נכון במיתרי הקול, למשל ילדים שצועקים הרבה או אנשים שמשתמשים הרבה בקול בעבודה שלהם, כמו מורים או זמרים, עלולה להופיע צרידות. לפעמים יופיע גידול על מיתרי הקול, שפיר (כמו יבלות ופוליפ) או סרטני. בנוסף, ישנם מצבים נוירולוגים שפוגעים בשליטה בנשימה או במיתרי הקול ומקשים על הדיבור. במקרים אלה יטפלו קלינאי תקשורת המתמחים בטיפולי קול. זהו תחום בפני עצמו שדורש התלמדות ספציפית. י
נעבור לחך. ישנם מצבים שבהם החך הקשה, החך הרך, או השפה העליונה, לא נסגרים עד הסוף בהתפתחות העוברית. מצב כזה נקרא חך שסוע ו/ או שפה שסועה. במצב כזה יש קושי כבר בהנקה והאכלה מייד לאחר הלידה ולכן יש צורך בהתאמת בקבוקים ואביזרי האכלה מיוחדים. לאחר ניתוח לסגירת החך / השפה, יהיה צורך בטיפול קול והיגוי. כל אלה הם באחריותה של קלינאית התקשורת שעובדת במקביל לטיפול הרפואי (ועוד לא דיברנו על המעקב השמיעתי, שמשלב גם הוא קלינאי תקשורת, אבל זה כבר לפוסט אחר). הטיפול בחך או שפה שסועים דורש גם הוא התלמדות בפני עצמה ולכן יש צורך למצוא את איש המקצוע / אשת המקצוע המתאימים לתחום. י
ואם כבר דיברנו על אברי הפה לצורך אכילה, אז הנה הגענו לתחום נוסף. כשאנחנו אוכלים, המערכת של הלשון, השפתיים, החך הרך, והגרון צריכים להיות מתואמים ביניהם. לפעמים אין שליטה מספקת בשרירים או שאין תיאום בין הלשון, לחך ולגרון ואז קשה ללעוס ולבלוע מזון ואף יכולה להיות סכנת חנק. בעיות מסוג זה מופיעות בדרך כלל בפגיעות נוירולוגיות - למשל ילדים עם שיתוק מוחין או מבוגרים עם מחלה נוירולוגית, פגיעת ראש או אירוע מוחי. חפשו קלינאי תקשורת שעוסקים באכילה ובליעה. י
נמשיך באברי הפה, ועכשיו לצורך דיבור. זה הטיפול המוכר ביותר, טיפול היגוי. כל סדרות הטלוויזיה שיש בהן קלינאית תקשורת וכל הקומיקאים שאוהבים לצחוק על הטיפול של הילדים שלהם, מציגים את טיפול ההיגוי. ובאמת, טיפול היגוי בהגאים ספציפיים הוא הנפוץ ביותר והפשוט ביותר. אלה יהיו הילדים שבגיל 3 וחצי-4 עדיין אומרים "טובה" במקום כובע, "דדול" במקום גדול, או "ימה יו?" במקום למה לא?, או שבגיל 4 עדיין משמיטים את ההגה ר'. י
לפעמים זו תהיה הפרעה פונולוגית, כלומר יהיה דיבור לא ברור באופן כללי יותר, אבל באבחון קלינאית תקשורת אפשר יהיה להבחין שמדובר באותו תהליך. זאת אומרת שה"טעות" בהיגוי היא אותה טעות בכל המצבים, למרות שנשמע כאילו יש הרבה טעויות שונות. רוב קלינאי התקשורת שעובדים עם ילדים יודעים לטפל בתחום ההיגוי והפונולוגיה. י
נשים כוכבית לייד טיפולי היגוי בשורקות (ש', ס', ז', צ'). זה מצב שבו בדרך כלל רואים את הלשון מבצבצת בין השיניים בזמן הדיבור במקום שהיא תישאר מאחורי השיניים. לפעמים דחיקת הלשון בדיבור תהיה לא רק בשורקות אלא גם בהגאים האחרים באותו מיקום (ת', ד', ל'). אלה הגאים שהטיפול בהם הוא לפעמים טיפול היגוי פשוט ולפעמים משלב דחיקת לשון גם בזמן אכילה ובמנוחה (הכוונה שהלשון נחה ולא עסוקה באכילה או דיבור, כמו למשל כשיושבים וצופים בטלוויזיה). לכן גם זה יכול להיחשב תחום נפרד שלא כל קלינאי התקשורת עוסקים בו. לטיפול שורקות ודחיקת לשון, חפשו את אלה העוסקים בדחיקת לשון או בתפקודי פה. י
שני תחומים נוספים בהיגוי מתייחסים למצבים מורכבים יותר מהגה אחד או שניים שלא נרכשו, כאשר הדיבור כולו מאוד לא ברור: אפרקסיה של הדיבור ודיסארטריה. י
אפרקסיה של הדיבור היא תת-תחום בהיגוי שמתייחס ללקות בדיבור עקב קושי בתכנון תנועות אברי ההיגוי. ילדים עם אפרקסיה יתחילו לדבר מאוחר, יהיו להם מעט מאוד צלילים והרבה סוגים שונים של שיבושים בהיגוי. לפעמים אלה ילדים שלא ימלמלו בתור תינוקות. חפשו קלינאי תקשורת שעוסקים באפרקסיה או בשיטת פרומפט. י
דיסארטריה נובעת משיתוק או חולשת שרירים. הדיבור נשמע מרוח, לא מדוייק ולא ברור. לטיפול בדיסארטריה פנו לקלינאים שעוסקים בשיקום נוירולוגי, בילדות או בגיל
המבוגר. י
אנחנו רק בתחום הדיבור, אבל הנה כבר 7 תתי-תחומים שונים שמצריכים פנייה לקלינאי תקשורת מתאים, שעבר התלמדות ספציפית. בפוסט הבא נדבר על 2 סוגי טיפול שאינם בתחום הדיבור, אבל קשורים אליו, וכל אחד מהם מהווה תחום בפני עצמו
נתחיל בנשימה ומיתרי הקול. כשיש שימוש לא נכון במיתרי הקול, למשל ילדים שצועקים הרבה או אנשים שמשתמשים הרבה בקול בעבודה שלהם, כמו מורים או זמרים, עלולה להופיע צרידות. לפעמים יופיע גידול על מיתרי הקול, שפיר (כמו יבלות ופוליפ) או סרטני. בנוסף, ישנם מצבים נוירולוגים שפוגעים בשליטה בנשימה או במיתרי הקול ומקשים על הדיבור. במקרים אלה יטפלו קלינאי תקשורת המתמחים בטיפולי קול. זהו תחום בפני עצמו שדורש התלמדות ספציפית. י
נעבור לחך. ישנם מצבים שבהם החך הקשה, החך הרך, או השפה העליונה, לא נסגרים עד הסוף בהתפתחות העוברית. מצב כזה נקרא חך שסוע ו/ או שפה שסועה. במצב כזה יש קושי כבר בהנקה והאכלה מייד לאחר הלידה ולכן יש צורך בהתאמת בקבוקים ואביזרי האכלה מיוחדים. לאחר ניתוח לסגירת החך / השפה, יהיה צורך בטיפול קול והיגוי. כל אלה הם באחריותה של קלינאית התקשורת שעובדת במקביל לטיפול הרפואי (ועוד לא דיברנו על המעקב השמיעתי, שמשלב גם הוא קלינאי תקשורת, אבל זה כבר לפוסט אחר). הטיפול בחך או שפה שסועים דורש גם הוא התלמדות בפני עצמה ולכן יש צורך למצוא את איש המקצוע / אשת המקצוע המתאימים לתחום. י
ואם כבר דיברנו על אברי הפה לצורך אכילה, אז הנה הגענו לתחום נוסף. כשאנחנו אוכלים, המערכת של הלשון, השפתיים, החך הרך, והגרון צריכים להיות מתואמים ביניהם. לפעמים אין שליטה מספקת בשרירים או שאין תיאום בין הלשון, לחך ולגרון ואז קשה ללעוס ולבלוע מזון ואף יכולה להיות סכנת חנק. בעיות מסוג זה מופיעות בדרך כלל בפגיעות נוירולוגיות - למשל ילדים עם שיתוק מוחין או מבוגרים עם מחלה נוירולוגית, פגיעת ראש או אירוע מוחי. חפשו קלינאי תקשורת שעוסקים באכילה ובליעה. י
נמשיך באברי הפה, ועכשיו לצורך דיבור. זה הטיפול המוכר ביותר, טיפול היגוי. כל סדרות הטלוויזיה שיש בהן קלינאית תקשורת וכל הקומיקאים שאוהבים לצחוק על הטיפול של הילדים שלהם, מציגים את טיפול ההיגוי. ובאמת, טיפול היגוי בהגאים ספציפיים הוא הנפוץ ביותר והפשוט ביותר. אלה יהיו הילדים שבגיל 3 וחצי-4 עדיין אומרים "טובה" במקום כובע, "דדול" במקום גדול, או "ימה יו?" במקום למה לא?, או שבגיל 4 עדיין משמיטים את ההגה ר'. י
לפעמים זו תהיה הפרעה פונולוגית, כלומר יהיה דיבור לא ברור באופן כללי יותר, אבל באבחון קלינאית תקשורת אפשר יהיה להבחין שמדובר באותו תהליך. זאת אומרת שה"טעות" בהיגוי היא אותה טעות בכל המצבים, למרות שנשמע כאילו יש הרבה טעויות שונות. רוב קלינאי התקשורת שעובדים עם ילדים יודעים לטפל בתחום ההיגוי והפונולוגיה. י
נשים כוכבית לייד טיפולי היגוי בשורקות (ש', ס', ז', צ'). זה מצב שבו בדרך כלל רואים את הלשון מבצבצת בין השיניים בזמן הדיבור במקום שהיא תישאר מאחורי השיניים. לפעמים דחיקת הלשון בדיבור תהיה לא רק בשורקות אלא גם בהגאים האחרים באותו מיקום (ת', ד', ל'). אלה הגאים שהטיפול בהם הוא לפעמים טיפול היגוי פשוט ולפעמים משלב דחיקת לשון גם בזמן אכילה ובמנוחה (הכוונה שהלשון נחה ולא עסוקה באכילה או דיבור, כמו למשל כשיושבים וצופים בטלוויזיה). לכן גם זה יכול להיחשב תחום נפרד שלא כל קלינאי התקשורת עוסקים בו. לטיפול שורקות ודחיקת לשון, חפשו את אלה העוסקים בדחיקת לשון או בתפקודי פה. י
שני תחומים נוספים בהיגוי מתייחסים למצבים מורכבים יותר מהגה אחד או שניים שלא נרכשו, כאשר הדיבור כולו מאוד לא ברור: אפרקסיה של הדיבור ודיסארטריה. י
אפרקסיה של הדיבור היא תת-תחום בהיגוי שמתייחס ללקות בדיבור עקב קושי בתכנון תנועות אברי ההיגוי. ילדים עם אפרקסיה יתחילו לדבר מאוחר, יהיו להם מעט מאוד צלילים והרבה סוגים שונים של שיבושים בהיגוי. לפעמים אלה ילדים שלא ימלמלו בתור תינוקות. חפשו קלינאי תקשורת שעוסקים באפרקסיה או בשיטת פרומפט. י
דיסארטריה נובעת משיתוק או חולשת שרירים. הדיבור נשמע מרוח, לא מדוייק ולא ברור. לטיפול בדיסארטריה פנו לקלינאים שעוסקים בשיקום נוירולוגי, בילדות או בגיל
המבוגר. י
אנחנו רק בתחום הדיבור, אבל הנה כבר 7 תתי-תחומים שונים שמצריכים פנייה לקלינאי תקשורת מתאים, שעבר התלמדות ספציפית. בפוסט הבא נדבר על 2 סוגי טיפול שאינם בתחום הדיבור, אבל קשורים אליו, וכל אחד מהם מהווה תחום בפני עצמו
